אם יש נתון סטטיסטי אחד המאפיין את הבעיות שעמדו בפני תעשיית ההון סיכון בשנים האחרונות, זהו התשואה של הנפקות ציבוריות - מספר הנפקות ציבוריות ראשונות מחולק במספר החברות שמומנו חמש שנים קודם לכן. נתון זה לוכד את נתח השוק הממוצע של חברות פורטפוליו שיוצאים באופן המשכנע ביותר למשקיעים.
מאז סוף בועת האינטרנט בשנת 2001, מספר החברות הממומנות במימון הון סיכון שהפכו לציבורי ירד משמעותית. במקביל, משקיעי הון סיכון השקיעו בחברות סטארט-אפ רבות יותר מאשר בעבר. כתוצאה מכך, היחס בין הנפקות ראשונות לחברות סטארט-אפ הממומנות חמש שנים קודם לכן ירד.
בין 1991 ל -2000, הנפקות ראשונות היו 17.7% מהחברות הממומנות על ידי קרנות הון הסיכון חמש שנים קודם לכן. לעומת זאת, בין השנים 2001-2001, מספר הנפקות ההון המגובות הון סיכון היה 1.4% בלבד ממספר החברות שמומנו כחצי עשור קודם לכן. הנה הבעיה של תעשיית בקצור נמרץ: אם רק אחד מתוך 71 של חברות הפורטפוליו שלהם הולך לציבור, קרנות הון סיכון יתקשו להרוויח כסף.
