קרנות הון סיכון של חברות רבות משקיעות בחברות סטארט-אפ כדי לזהות את העסקים הנכונים לרכוש במועד מאוחר יותר. למעשה, על פי דוד בנסון מאוניברסיטת בריגהם יאנג ורוזמרי זידוניס מאוניברסיטת אורגון, 20% מהרכישות שבוצעו על ידי החברות עם הפעילות הגדולה ביותר של קרנות הון סיכון היו בעסקים שהשקעות הון הסיכון שלהם השקיעו קודם לכן.
$config[code] not foundבנסון ו Ziedonis למצוא דפוס מפתיע רכישות אלה. במאמר שפורסם ב"ג'ורנל אוף פייננשל אקונומיקס ", הם מדווחים שכאשר חברות רכשו חברות סטארט-אפ בתיקי ההון סיכון שלהן, ערך המניות ירד בדרך כלל ב -63 מיליון דולר.
זה לא קרה כשהחברות קנו עסקים שבהם לא השקיעו. ברכישות אלו, ערך בעלי המניות גדל בדרך כלל ב -8.5 מיליון דולר.
מדוע צומצם שווי המניות כאשר החברות רכשו חברות סטארט-אפ בתיקי ההשקעות שלהן? המחברים בדקו האם הרוכשים גוברים על התחרות, על בעיות של ניהול מוצק או על ביטחון עצמי מופרז של מנכ"ל, ולא מצאו ראיות לתמיכה בהסברים אלו.
במקום זאת, המחברים מצאו שתוכניות הון סיכון ארגוניות הנמצאות בארגונים נפרדים נטו לא לחוות אובדן ערך לבעלי המניות ברכישות של חברות הפורטפוליו שלהן, אך התוכניות שנמצאות בתוך הארגון הראשי עשו זאת. מתווה זה עולה כי ההסבר לירידת ערך בעלי המניות טמון בדייקנות הערכות המשקיעים של חברות היעד.
בנסון וזיידוניס גילו כי הערכות שווי של חברות פורטפוליו על ידי יחידות אוטונומיות להעזרות תאגידיות היו מוטות פחות מאלה של תוכניות מגורים, והפעילות האוטונומית עשתה ניטור טוב יותר של ההשקעות. המחברים מייחסים את הגישה הנעלה של היחידות העצמאיות יותר לחשיפה הגדולה יותר שלהם לזרימת העסקה וניסיון פיננסי עמוק יותר.
בקיצור, מחקר זה מציע כי תאגידים המבקשים לרכוש חברות סטארט-אפ בהן הם מבצעים השקעות הון סיכון תאגידי, ישקלו להקים את פעילות ההון סיכון שלהן כיחידות עסקיות עצמאיות.
4 תגובות ▼