סטארט אפ: סיפור הנס הכלכלי של ישראל הוא מבט לא מדויק על הסיבות מאחורי עובדות אלה ועוד. הוא בוחן את תעשיות הטכנולוגיה וההון סיכון בישראל באמצעות הפריזמה של תרבותה הכלכלית, הפוליטית והחברתית, וכן באמצעות אירועים כגון מטוסים של יהודי אתיופיה במבצע משה.
האתחול עושה קריאה מעניינת, במיוחד עבור בעלי עסקים אשר לצייר מטאפורות מן הדוגמה של מנהיגים עסקיים. אולם במקרה זה המנהיג הוא עם ללא משאבים טבעיים, ותולדותיו קצרות עם תקופות קצרים אך אינטנסיביות של מלחמה.
תובנה מצוינת איך תרבות נכנסת לתוך החלטות עסקיות אסטרטגיות
מחברים דן סניור ושאול זינגר מקשרים את ההיבטים החברתיים והתרבותיים של ישראל להתנהגויות האישיות של המנהיגים העסקיים המתוארים בספר. הדפים הראשונים מספרים על כישלון משכנע לקארלוס גוסן, מנכ"ל ניסן, להפעלת סוללה חשמלית ישראלית. "הישראלים מבינים לא רק את העלות הכספית והסביבתית של היותם עצמאיים מנפט", אומר מייסד המפעילים שי אגסי, "אלא גם את עלות האבטחה של הזרמת כספים לקופת משטרים פחות מתובלים". ראש הממשלה לשעבר, שמעון פרס. מעמוד אחד הקורא חווה כיצד ישראלים רואים הזדמנויות מעבר לתנאי הכסף ובשיתוף פעולה בין מנהיגים חדשים וישנים.
לאורך כל הדרך האומה, הישראלים הם אנשים דוברי לב שמוכנים לחקור את העולם, ללמוד מהניסיון הזה ולהיות מתמיד ביישום רעיונות בעסקים. מנהלים באינטל ישראל, למשל, זוכים לשינוי ההחלטה האסטרטגית של אינטל שלא לחפש יותר את מהירות שעון המעבד, ובמקום זאת ליצור נתיבי עיבוד חדשים. השינוי מיקם את אינטל עבור המעבדים המוצעים, המותאמים היטב למכשירים ניידים ולמחשבים ניידים, המסוגלים אפילו לתוכנות ריצה מהירות יותר, אך עם חום מזיק נמוך יותר. מנהלי האגף היו מתמידים; תמיכה בתביעות שלהם עם נתונים, הצגת תרבות "אתגרים ברור, לשאול שאלות, דיון הכל, לחדש." יש עוד הרבה עסקים אחרים הפניות ברחבי האומה, כולל סיסקו, גוגל, ואפילו וורן באפט.
מתוך כל ההשפעות, משלימים סניור וזינגר מספר עמודים על צבא ההגנה לישראל והשפעתם על החיים בישראל. ארגונים צבאיים הם בדרך כלל נקודת התחלה לחדשנות. אבל הספר מראה כיצד כל התוצאות הטבעיות של החינוך הצבאי מתורגמות לחיים אזרחיים - משמעת, נהיגה, גאווה לאומית ונוחות עם עמימות תוך כדי פיתוח רעיון חדש. הזדמנויות לעסקים גדלות מתוך היכרות עם בוגרים ביחידות צבאיות, שכן השירות הצבאי מכובד בכל החברה הישראלית.
פרספקטיבה היסטורית יכולה להשפיע על אפשרויות אסטרטגיות עבור הקמת מייסדי
סניור וסינגר שורשים גם את בני האדם המתוארים שלהם בניגוד לתרבות התרבות הנובעת מאירועים היסטוריים מרכזיים, כמו מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. ההשוואות וההקשרים ההיסטוריים הופכים את הספר לקריאה מוצקה ומשכנעת. זה לא ספר היסטוריה - אם כי נחקר, ההשוואות אינן מסתמכות על נתונים נרחבים בטקסט - אבל האומה מספקת הקשר מתאים רק לאלה שאינם בקיאים פוליטית במזרח התיכון.
המחברים מציעים השוואות תרבותיות למדינות אחרות לגבי ההשפעה הארגונית הפוטנציאלית, הן על עסקים גדולים והן על סטארט-אפים. לדוגמה, עסקים אמריקאים לפעמים לא "יש יכולת להבין ניסיון לחימה" מן המועמדים ששירתו בצבא. עבור עסקים ישראליים "שירות צבאי מספק את המדד הקובע הסטנדרטי למעסיקים - כולם יודעים מה זה להיות קצין או שירתו ביחידה מובחרת".
האומה מציין גם תחומים של חולשה במודל הכלכלי של ישראל, ובראש ובראשונה כיצד התמקדותה הטכנולוגית הייחודית במידת מה בשתי קבוצות חברתיות משמעותיות, יהודים חרדים (שנכנסים לסמינרים וחלקם מגיעים לצבא) וערביי ישראל. יש גם לציין את רדיפתה של איראן לטכנולוגיה הגרעינית, שאם תהפוך לתמיכה בנשק מזוין תוכל "להניע מרוץ חימוש גרעיני ברחבי העולם הערבי … ולהקפיא השקעות זרות".
מה עסקים קטנים יכולים ללמוד
ישראל היא מטאפורה גדולה להשפעה הגלובלית המשמעותית שעסק קטן יכול לעשות למרות שיש "אויבים" בקרבת מקום עם משאבים טבעיים עצומים. ישראל לעולם אינה חורגת מעבר לעוצמתה, ומנהליה העסקיים מתייחסים לכל החלטה בזהירות. הספר מציג גם את הכלכלה הקלאסית - כיצד בחירת מודל כלכלי מסוים יכולה לבטל בחירה חשובה לא פחות. עסקים קטנים בסופו של דבר לומדים עד כמה יעיל צוות מלוכדת יכול להיות, במיוחד כאשר צוות זה שם דגש על חוצפה הראשון.
* * * * *
על הסופר: פייר דה-בואה הוא מייסד חברת זימאנה, המספקת ניתוח אסטרטגי לעסקים קטנים ובינוניים המסתמכים על נתוני ניתוחי אינטרנט. גארי, אינדיאנה יליד, פייר מבוסס כיום בברוקלין. הוא בלוגים בבלוג של Zimana וניתן למצוא אותו ב- Twitter @ Zimana_.
11 תגובות ▼
